רפורמת אגרות הייצוגיות יצרה עיוות במערכת

עורכי הדין המתמחים בייצוג נתבעים בתובענות ייצוגיות כבר יודעים: רפורמת האגרות הובילה להתעצמות התופעה של ניסיונות סחטניים להגיע לפשרות, מחוץ לכתלי בית המשפט.

הריטואל קבוע: מכתב המגיע למשרדו של המייצג, המאיים בהגשת תביעת ענק, תחת כיבוס המילים כ”ייצוג הציבור” או “פיצוי הולם לקבוצה”. בסופם של רוב המכתבים האלו נמצא “פתח המילוט” לנתבע הפוטנציאלי – פגישה לבחינת האפשרות להגעה להסדר. וכך, “פיצוי הולם לקבוצה”, הופך לפיצוי קצת פחות הולם לתובע הייצוגי ושכר טרחה מכובד מאוד לעורך הדין המנהל את התביעה.

הטלת האגרות החדשות אף עיוותה את התמונה עוד יותר, ובעקבותיה הגידול המטאורי בהגשת תובענות מתחום הנגישות (הפטורות מאגרה) – פי 12 מלפני רפורמת האגרות.

משרדנו סבור שעל מנת למנוע את העיוות, על הרפורמה להיבחן שנית, ובתוך כך, אנו מציעים כי בניגוד לנהוג כיום – על בית המשפט לגבות את מלוא סכום האגרה עם הגשת הבקשה לייצוגית, ואם הבקשה תמצא מוצדקת, ניתן אף להשיב את האגרה במלואה או בחלקה לתובע.

כך, אנו סבורים שתושג מטרת האגרה לצד הימנעות ממצג שהמדינה מנסה להעשיר את קופתה על חשבון ציבור שרואה עצמו נפגע.


  • עו”ד יניב מטלס במאמר לעיתון “כלכליסט”, פברואר 2020
  • למאמר המלא באתר כלכליסט